העדתי בחוץ, המגדר החוצה
מערכת הבחירות של 2009 היא נירפית מעט. אין בה את הרגשות והרגשנות שאיפינו מערכות בחירות מהעבר אולי משום שקיימת בציבור תחושה, אפשר כי מוטעית, כי המערכה הוכרעה וגוש הימין גובר על גוש השמאל-ערבים והוא שירכיב את הממשלה הבאה.
הנה אנו באים למקיצי הנירדמים ארד את אדלר ו"הסנשו-פנשה" שלהם ציפורה ליבני. שרביט הקסם של הזוג הניקלה הזה אינו פועל יותר, לפתע ניראה כי הציבור הישראלי בגר ואינו קונה יותר את נכלולי פיהם המועברים לנו באמצעות "הגרון העמוק", הפטפטנית ללא עכבות, ליבני. קדימה, הרבה "בזכות" ליבני מדשדשת בסקרים והפיתרון אינו ניראה באופק.
כתר נא זער, הפיתרון ליאוש המחלחל במסדרונות קדימה נימצא בדמות קמפיין מגדרי. הנשים שנימצאו במספרים גדולים בין המהססים עדיין, בעבור מי לתת קולן, הפכו ליעד של נכלולי הפירסום של ארד-אדלר-ליבני. לפתע המגזר הנשי מחוזר באופן מעליב ופוגעני עד כי כל אזרח איכפתי אשר נקיון הדמוקרטיה הישראלית מפעמת בו חייב לקום ולהשמיע קולו במחאה. מאמר זה בא לתבוע את עלבונן של נשות ישראל.
וכי מה משדרת לכולנו ציפורה ל'? "הקשיבו רבותי, שיכחו מחוסר ניסיוני, שיכחו מחוסר השגי משך עשר שנות שהותי (שהותי לא שרותי. א.ר.) בפוליטיקה, שיכחו מחוסר התאמתי לתפקיד (אנשי קדימה ואחיה עצמה מודים בכך), ביחרו בי כי אני אישה". נאמר זאת שוב משום שהדעת מתקשה להפנים את הפירכה במסר הבחירות של ליבני, "נשות ישראל, אתן נשים, אני אישה כך שמגיע לי להיבחר ועליכם לתמוך בי משום כך".
נישאלת השאלה באם היינו מציבים לבחירה את סוסו של קליגולה האם כל חובבי הסוסים אמורים היו לבחור בו למשרת ראש הממשלה? או באם גב' זליקוביץ' היתה מעמידה לבחירה את כלבת הציוואוה שלה האם פירושו כי כל חובבי הצ'יוואוות היו מתבקשים לבחור בכלבה החמודה למשרת ראש הממשלה?
כל אישה וכל גבר במדינת ישראל חייבים להתקומם כנגד העלבון הצורב, הנובע ממסריה של הציפורה כנגד כלל ציבור הנשים במדינת ישראל. הזילזול הבוטה באינטיליגנציה הנשית הוא למעלה מהניסבל. מה חבל כי רק ח"כ שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה, בנוסף לעוד מתי מעט, יצאה חוצץ לתבוע עלבונן של נשות ישראל. צפוי היה כי תקום מחאה עממית של נשים וגברים כנגד הקמפיין הניבזי. מה חבל כי הכבשים בשלהם, שותקות.
כאן אין מדובר במצע מפלגה, אין מדובר ברעיונות ואידאות או בכישורים מוכחים; "אני אשה את אישה אזי מגיע לי, ביחרי בי ולעזאזל עם מדינת ישראל". אין המדובר כאן בחוסר זכאותן של נשים, כגברים, להיבחר למשרה הרמה. המדובר הוא בכך שעל אדם , גבר כאישה, להיבחר למשרה הרמה משום דעותיו, רעיונותיו, מצעו האידאולוגי, כישוריו וכדומה. לא קיים מצב, ולוואי כי לעולם לא נגיע לכך, כי יבחר אדם אך מפאת השתיכותו לעדה, לאום, גיל, מין, דת וכדומה. אדם כזה בהחלט יכול להיבחר באם הנאמר כאן הינו מתווסף לרשימת התכונות, הכישורים, והניסיון אשר הינם אקסיומה בסיסית הכרחית.
ומה באשר לאירגוני הנשים הקופצים (קופצות) כנשוכי נחש למראה כל בדל בגד תחתון נשי על שילטי החוצות. פגיעה בנשים זועקות הן בגרונות ניחרים, עורקיהן מתנפחים מחימה, ועיניהן מזרות אימה. היכן הן כל אלו הצדקניות, מגלגלות העינים, המתימרות לדבר בשם הנשים, אשר ניתן להסתכן ולאמר שכללן אינן רוצות בהגנתן של התמהוניות-המבולבלות הללו?
וכי עלינו לתמוה על אופיה של "המועמדת" ציפורה ל' לקדם את הקמפיין הניבזי "נשים בוחרות רק אישה" באם ניזכר כי היא לא ראתה פסול לעשות שימוש נילעג בזכר הוריה על מנת לאחז את דעת הציבור להאמין כי הינה ממשיכת דרכם. הציפורה אשר סטתה מדרכם של הוריה, כפי שהמזרח נוגד למערב דהיינו, ציפורה שהפכה לשמאלנית קיצונית נעזרת לסחרר דעתנו להאמין כי עדיין מחזיקה היא בדרכו הלאומית של האצ"ל אשר בו החזיקו הוריה. אין תמה איפה כי אחיה יצא בהתרסה ובריש גלי כנגד דרכה והצטרף למיפלגת הליכוד.
כעת, הוסף על הנאמר לעיל את האימפוטנטיות הפוליטית שלה משך עשר השנים האחרונות בלא שהועילה רבות (בלשון עדינה...) לעניניו של עם ישראל אך הועילה גם הועילה לקידומה האישי והרי לנו אדם שאינו ראוי למשרה הרמה. וכי במה שונה היא מאהוד א' אשר בדיוק כמוה לא תרם דבר למדינת ישראל אך היכביר מליוני דולרים על חשבונו בבנק תוך קידומו האישי. עם ישראל, ברובו המכריע, היכריע באמצעות נציגיו כי לא יתן קולו לאדם מסוגו של אהוד א' ובאם כך, מדוע זה ניתן קולנו לליבני שהיא הרבה מאותו הדבר? ובמחשבה שניה, האין מירב 'כלנתרי' קדימה בני דמותם של אהוד את ציפורה?. ישנם מעטים, בודדים להוותנו, גם ואפילו במפלגת קדימה אשר הינם אנשים ראויים, עם אלו הסליחה.
מזה זמן שמנסה המועמדת ציפורה למכור לנו את מנטרת "הפוליטיקה הנקיה". פוליטיקה נקיה? לא זבובים ולא נעלים. ציפורה הוכיחה כי נוקטת היא בפוליטיקה מלוכלכת יותר מכל מתחריה האחרים ובוודאי יותר משנעשה במערכות בחירות מהעבר. שקרים (ענין תקציבי ש"ס בעוד שהוויכוח היה על חלוקת ירושלים), שימוש בגרועים בנוכלי-קידום-אישים הפועלים כיום במדינת ישראל (ארד את אדלר), ריקוד על זכר המתים (הוריה), פטפטנית נילעגת (לפני, משך ולאחר "עופרת יצוקה" ), אחד בפה ואחד בלב (השימוש שעשתה במושחתי קדימה לקידומה האישי) ועוד רבים אחרים.
ניראה כי חוסר עכבות, חציית קווים אדומים מוסכמים בציבור וחוסר מוסר בסיסי ואלמנטרי מאפיין את התנהלותה של הציפורה ובלבד שתושג מטרתה. באם היה המדובר בעניניה האישיים אזי שאנו. אך המחשבה כי אדם כזה יעמוד בראש ממשלת ישראל מעבירה בנו צמרמורת של סלידה ודאגה.
אהרון רול
amroll@rogers.com
www.aaronroll.com
http://www.global-report.net/aroll/
